שרון ג'ורג'י

תאריך

למה אנחנו מחבלים לעצמנו

היא מסתכלת עלי בעיניים עצובות, לא נראית בת 50, בקלות יכולה לדמיין אותה בשמלה פרחונית בים, עם שיער מתנופף ברוח.

הקול שלה רועד, נראה לי שאני הולכת להחריב גם את הזוגיות הזו היא לוחשת.

היא כבר אחרי גירושים, זוגיות פרק ב שהתפרקה ועכשיו אהבה שמטלטלת את נפשה.

אני מקשיבה, מרגישה שהיא מגלה עם עצמה משהו חשוב כרגע.

היא מספרת שתמיד חשבה שהאשם הוא בפרטנר שלה, שהוא לא מספיק אוהב, מכיל, תומך או שהיא לא אוהבת אותו מספיק, שהוא פשוט לא מדויק לה. אם רק תחליף פרטנר, הכל יסתדר.

 מושג חמקמק האהבה היא אומרת לי, אני לא יודעת להגיד מתי אני אוהבת באמת.

היא מתחילה לחבר את הקווים בין הנקודות, שמה לב שבכל פעם שהיה סיכוי לאינטימיות אמיתית היא נלחצה, קול פנימי צעק לה שזה מסוכן להתקרב ככה למישהו אחר, והיא נסוגה, או נסיגה רגשית או שסיימה את הקשר.

הגילוי לא פשוט לה, הרי כל החיים היא חולמת על הזוגיות האידיאלית, שממש עוד רגע תיכנס לחייה.

אז מה עושים עכשיו?

עכשיו ניגשים לבדוק איזה מידע יש בתת מודע שלה שקושר בין אהבה ואינטימיות לפחד וסכנה, ואז מתחילים לפרק ולבנות מחדש, עם הרבה עדינות וסבלנות והבנה שמנגנון ההגנה הזה לא נבנה סתם, שיש לו תפקיד חשוב ושהוא שירת אותה בנאמנות לאורך זמן רב.

בסוף הפגישה היא מחייכת חיוך עדין, אז את חושבת שיש לי סיכוי ?היא שואלת במבוכה.

ברור שיש, עכשיו את יודעת מהם הכוחות הפועלים בתוכך, עכשיו אפשר להביא לשינוי במערך הפנימי ומעכשיו תהיה לך בחירה, זה כבר לא נמצא במחשכי ההדחקה אלא באור המודעות.

היא הלכה ואני נשארתי מחייכת, לחיי התחלות חדשות.

מאמרים
נוספים