שרון ג'ורג'י

תאריך

אהבה עצמית

מהי אהבה עצמית?

בצעירותי חשבתי שלפנק את עצמי בבגד חדש, לעשות ספורט ולצאת עם חברה לקפה, זו אהבה  עצמית.

אין ספק שאלה יכולים להיות ביטויים של אהבה, אבל לאהבה יש עומקים רבים יותר.

שיחות רבות על אהבה עצמית בקליניקה לאורך השנים, העלו כי עבור חלק מהאנשים המושג מעורר קונוטציה שלילית, האם אין סכנה של נרקיסיזם? אנוכיות? האם זה מגיע מהאגו? או שאולי נראה כאילו אנו עפים על עצמנו? חלקנו מחזיקים אמונות מגבילות לגבי מושג האהבה: צריך להרוויח אותה ,אני לא ראוי לאהבה, אהבה אמיתית דורשת עבודה, אני אוהב רק בתנאי ש…

אז נעשה סדר לגבי מהי אהבה עצמית, למה היא חשובה ואיך העולם כולו ירוויח כשנאהב את עצמנו.

המקור של אהבה עצמית הוא פנימי, היא קיימת כבר בתוכנו ולא תלויה בהזנה חיצונית, ניתן לדמות זאת למעיין מים זכים הנובע באופן טבעי, הוא קיים גם אם מכוסה כרגע. לכן אין צורך לייצר אהבה עצמית, רק להסיר את המחסומים המצמצמים את הנביעה שלה.

היא זמינה כל הזמן אך רובנו לא מתורגלים בה, ולחיות אותה זו מיומנות נרכשת כמו שריר שצריך לאמן. אם אהבה עצמית כבר קיימת בתוכנו, אז למה צריך ללמוד אותה?

בתהליך החיברות שכולנו עברנו, נוצר מתח בין האני לחברה, זה מובנה אי אפשר להתחמק מזה גם במשפחות הכי מכילות ואוהבות. יש סדר יום, יש כללים של עשה ואל תעשה יש נזיפה או אפילו החמצת פנים רגעית. עבור התינוק, הפעוט זה נחווה כסכנה ממשית, אובדן האהבה מפחיד. בהיותנו חסרי אונים בשנים הראשונות ועל מנת לשרוד, אנו תלויים בליבם הטוב והאוהב של הורינו או מטפלים אחרים, עלינו להיות נאהבים. אם תת מודע צריך להעדיף אותנטיות או הישרדות… התשובה ברורה וכך מתחיל תהליך ההתרחקות מעצמינו. אנחנו מפנימים את הציפייה של הסביבה לסדר, למושלמות, לחוכמה והישגים ובשלב מסוים אנחנו כבר דורשים את זה מעצמנו, כלומר האהבה שלנו כבר מגיעה עם תנאים, נרגיש טוב עם עצמינו רק אם…

למה משתלם לי לאהוב את עצמי?

1.כל מה שקיים בי מהדהד עם מה שנמצא בחוץ, אנחנו משדרים רטטים לסביבה ופוגשים רטטים בתדר דומה. אם יש בי אהבה זה הרטט שאשלח החוצה והוא ימשך לרטט דומה. אם המיכל של האהבה שלי חסר, אשדר רטט אחר ואמשוך רטטים דומים. החוויה היא יותר של צל או הד של אהבה ופחות האהבה עצמה. כשאנו בהוויה של אהבה בתוכנו, נפגוש יותר ויותר אהבה מחוצה לנו.

2.אהבה עצמית היא בית חם לילדה הפנימית. תחשבו על שתי ילדות, שתיהן הלכו לבית ספר וקיבלו הערה מהמורה, הן חוזרות הביתה עם מכתב להורים. אחת מקבלת נאום מאשים, מקטין אולי מעניש והשנייה מקבלת שיחה, הקשבה , בירור, תמיכה. מי תרגיש בטוחה יותר בעולם? מי תחייך יותר? מי תהיה במתח או חרדה? אנחנו הבית של העצמי שלנו. אנחנו פועלים בחוץ, לפעמים מצליחים ולפעמים לא, לפעמים אומרים את הדבר הנכון ולפעמים לא. השאלה לאיזה בית פנימי נחזור, לבית שמאשים ומוריד או לבית שמברר ומעצים. אם יש לנו אהבה בבית הפנימי, נעז יותר בעולם כי אנו לא מפחדים מכישלון. נהיה מוכנים גם לטעות כי נדע שנוכל לסלוח לעצמנו, נחייך יותר, נהיה נינוחים יותר.

3. אהבה מזמנת שפע, אהבה ושפע מהדהדים דומה. כשאנו בתדר של אהבה עצמית אנו מהדהדים מלאות, מהדהדים יש. המלא והיש הם מאפייני השפע, אנשים נמשכים לתדר הזה, הזדמנויות מגיעות, דלתות נפתחות. כשאנו אוהבים את עצמנו אנו מאמינים שמגיע לנו טוב, מגיע לנו שפע. תחשבו על מישהו שאתם אוהבים באמת, אהבה נקייה,  אולי ילד /בן זוג/בעל חיים .אתם רוצים הכי טוב עבורו, רוצים את כל הטוב של העולם. ככה אנו רוצים עבורנו כשיש אהבה עצמית, בהכי טבעי.

4. ביטוי עצמי-כשאנו אוהבים את עצמנו אנו נהנים בחברת עצמנו, נהנים לבטא את העצמי. כיף להקשיב לאדם אהוב, וזה לא חשוב רק עבורנו, זה חשוב עבור העולם כולו.

הגענו לכאן עם תיבה של אוצרות פנימיים, כישרונות, יכולות, רעיונות, יצירתיות, לחלוק את השפע הזה עם העולם מתגמל אותנו, אבל לא פחות חשוב, מעשיר את העולם. האנושות מתפתחת, מתעוררת כשכל אחד מבטא את השפע שלו, את קולו הייחודי, זו מניפת הצבעים השלמה והעשירה שצובעת את העולם בצבעים מדהימים.

5.תרומה לעולם-תאוריית השזירה מדברת על כך שכל מה שנוצר מאותו המקור, נשאר מחובר אנרגתית גם אם מופרד מבחינת מרחק. כולנו נוצרנו מאותו מקור, כך שאנו מחוברים אנרגתית, יש החווים זו כרשת עם כל מה שקיים בעולם. כשאנו מחוברים לאהבה, אנו מגבירים את האהבה בעולם. כשמבינים את זה לעומק, מבינים גם שלא משתלם לפגוע באף יצור חי, גם לא בצומח או דומם כי הכל מחובר, פגיעה באחר לפיכך היא גם פגיעה בעצמנו.

השתכנענו שכדאי לפתח מערכת יחסים אוהבת עם עצמנו? איך נעשה את זה? באותן הדרכים בהם מפתחים יחסים אוהבים עם הזולת.

רצון אמיתי להכיר– לדעת מי זה האני הזה שלנו, מה הוא אוהב ומה לא, מה גורם לו אושר ומה מעצבן. כמו בזוגיות, כמו בחברות ,פשוט להכיר.

הקשבה– להקשיב לעצמנו, למחשבות לרגשות, להקשיב בצורה נקייה מתוך רצון להבין.

לוותר על ביקורתיות -על שיפוט , על אשמה. ממש אין צורך בזה, אפשר לברר וללמוד לפעם הבאה. אפשר לחשוב על דרכי התמודדות חדשות אבל זה בהחלט יכול להיעשות בשיחה נעימה ולא בהקטנה וצמצום עצמי. לשים לב לדיאלוג הפנימי, לבחירת המילים, המילים הן המזון של המחשבות שלנו, והמחשבות מעוררות את הרגשות שלנו. מילים טובות ייצרו אקלים פנימי חיובי, נקי.

ללמוד לסלוח– לא תתאפשר מערכת יחסים טובה בלי שנדע לסלוח, לא עם אחרים ולא עם עצמנו. סליחה משחררת אותנו מהמעגל השלילי של אשמה וקורבנות. לקחת אחריות על מה שאמרנו או עשינו שלא מוצא חן בעינינו, להתנצל, לתקן, ללמוד לעשות את הפעולות שאנו מאמינים בהן, ואז לסלוח.

לאהוב את הגוף-הגוף שלנו הוא הבית שלנו, חשוב לכבד אותו ולשלוח אהבה לכל אותם תאים ואיברים שעובדים 24/7 עבורנו. נשלח מחשבות אוהבות לגופינו, נודה לו על התפקוד והחיות שבו. נזין את הגוף באוכל מיטיב ובריא שתומך בפעילות תקינה, נעשה ספורט כדי לחזק את הגוף ולשמור על בריאותו, מסג', ספא, חיבוקים, הגוף זקוק לאהבה.

לפרגן, לפרגן, לפרגן! כמו בכל מערכת יחסים- מחמאות עושות פלאים. חשוב שנחמיא לעצמנו על בסיס יומי, ויש תמיד על מה. על איך שאנו נראים היום, על רעיון ייחודי, על מאמץ שהשקענו, על אוכל שהכנו, על שיחה טובה שניהלנו, על חיבוק שנתנו וקיבלנו, על מחמאה שנתנו…

לאהוב את הנפש-נדאג למרחב מזין גם עבור הרוח שלנו, נתחבר אל עצמנו דרך תפילה או מדיטציה, דמיון מודרך, כתיבה, ציור, מוזיקה, הליכה בטבע…. כל אחד והאופן שבו נעים ונוח לו להתחבר את הרוח שלו. נטפח את כל מרכיבי הווייתנו.

זמן איכות עם עצמנו– לעשות דברים שאנו אוהבים, זו השקעה נקייה שמאפשרת לנו להגביר את כוח החיות שלנו, לחיות בשמחה ולהפיץ אותה למעגלים סביבנו.

לסיכום, כל רגע הוא רגע נכון להפנות את תשומת הלב פנימה ולבדוק, איך אנחנו יכולים לאהוב את עצמנו יותר.

אם צריכים עוד עידוד לאהבה עצמית

מצורפות מנטרות לאהבה עצמית, מומלץ להגיד במשך 28 יום בתשומת לב וכוונה:

מיום ליום אני פותחת את ליבי לאהבה, אני מתבוננת בעצמי בעיניים חדשות, סבלנית להכיר ולגלות את היופי הקיים בי.

משבוע לשבוע אני מתרגלת לדבר עם עצמי בנעימות, מילים מפרגנות, מחזקות, מעודדות.

אני מכירה בערך שלי , ולומדת להתמקד בטוב שנמצא בתוכי.

מיום ליום אני מכילה גם חלקים שאני פחות אוהבת בי, לומדת להכיר אותם, להבין, לסלוח ולאהוב את כולי.

יותר ויותר אני חושבת כיצד לשמח את עצמי, ומפנה זמן ותשומת לב לעשות דברים שמהנים אותי.

בהדרגה אני משנה את הדיאלוג הפנימי, לדיאלוג מכבד, מחזק, מעודד ומצמיח.

מיום ליום, אני אוהבת אותי בטבעיות ופשטות ככה סתם כי אני פשוט ראויה לאהבה.

מאמרים
נוספים